בהסכמה–לרוב שבועות.
בתיק עם מחלוקות– מספר חודשים.
ניהול אסטרטגי מההתחלה מקצר את ההליך משמעותית.
בהחלט אפשר בהסכמה– ולעיתים זה עדיף.
כשאין הסכמה, מגישים תביעות לפי המחלוקת: ילדים, רכוש, מזונות ועוד.
לא.
המשמורת היא רק גורם אחד.
הכנסות ההורים וצרכי הילדים הם הקובעים המרכזיים.
ראשית ההורים.
אם אין הסכמה– בית המשפט מחליט לפי טובת הילד בלבד.
כן, רק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי– לא שינוי זמני או רגשי.
בבית המשפט – כמעט לא.
בבית הדין– לעיתים כן, בעיקר לעניין כתובה.
או שאחד רוכש את חלקו של השני, או שמוכרים לצד ג'.
ההחלטה מתבססת על שמאות, יכולת כלכלית ושיקולים אסטרטגיים.
חלוקה שווה של הזכויות שנצברו בזמן הנישואין — כולל פנסיה, קופות ונכסים.
לרוב נותרים מחוץ לחלוקה,
אלא אם בוצע שיפוץ, השקעה משותפת או ערבוב כספים שמכניס אותם למסת הרכוש המשותף.
הסתרת כספים, פתיחת חשבונות נסתרים, העברות חריגות, עסקאות פיקטיביות, יצירת חובות מלאכותיים.
בתי המשפט מתייחסים לכך בחומרה.
באמצעות חישוב אקטוארי– זו אחת הזכויות הכלכליות המרכזיות בתיק.
לא כל חוב מתחלק.
בודקים למי שירת, מה מטרתו, ומתי נוצר.
לא.
הכול תלוי בעובדות, נסיבות התיק והפסיקה.
יש מקרים של תשלום מלא, חלקי או ללא תשלום כלל.
מי שפתח ראשון ובהתאם לנושא התביעה.
זו נקודה רגישה– טעות קטנה יכולה לשנות תוצאה של תיק שלם.
אין תשובה אחת.
זה תלוי בנסיבות, בהרכב, ובעיקר באסטרטגיה המשפטית הנכונה למקרה.
מסמך שמגדיר מי יקבל החלטות רפואיות, אישיות וכלכליות עבורך אם לא תוכל לעשות זאת בעצמך.
כל אדם מגיל 18, במיוחד מי שיש לו משפחה, נכסים או עסק.
רק בעת אובדן יכולת קבלת החלטות.
אפוטרופוס = בית משפט, פיקוח ובירוקרטיה.
ייפוי כוח מתמשך = קביעת רצונך מראש, בלי עיכובים.
טכנית –כן.
מעשית –מסוכן.
טעות ניסוח אחת עלולה לשתק קבלת החלטות ברגע קריטי.
אחד או יותר — עם חלוקת סמכויות ברורה.
בדרך כלל קצר: שיחה, ניסוח, חתימה והגשה.
לא מומלץ.
המערכת מורכבת, וכל טעות עלולה לעלות זמן, כסף ולפעמים תוצאה קריטית.
לא.
הרבה מאוד תיקים נפתרים בהסכמה כשמנהל אותם נכון.
תלוי במורכבות התיק.
אי אפשר לקבוע מחיר בלי להבין את התמונה המלאה.